דלג לתוכן הראשי

זקנה בכבוד

התוכנית הלאומית לפנסיה בכבוד — השלמת ההכנסה הפנסיונית לרף שכר המינימום עבור מי שעבד, שירת ותרם. פתרון ממוקד, אחראי וצודק לדור המעבר.

הכשל המבני שיצר את "דור המעבר"

חוק פנסיית חובה הוחל רק ב־2008.

17 שנים בלבדזמן צבירה מקסימליתקופה קצרה מדי כדי ליהנות מאפקט הריבית, המותירה מאות אלפים ללא רשת ביטחון

פער ההישרדות: המרחק בין קצבה בסיסית לשכר קיום מינימלי

4,400 ש"חקצבת אזרח ותיק מקסימליתכולל השלמת הכנסה
6,444 ש"חשכר מינימום בישראלאפריל 2026
כ־2,000 ש"חהפער, בחודש

פער זה דוחק מאות אלפי קשישים שעבדו כל חייהם אל מתחת לקו העוני, תוך פגיעה בביטחונם התזונתי והבריאותי.

הפתרון של בית ישראל: מודל "פנסיה בכבוד"

הכנסה פנסיונית קיימת (קצבאות + פנסיה זעירה) ‎+‎ השלמת בית ישראל ‎=‎ רף שכר המינימום.

המדינה מתחייבת להשלים את ההכנסה הפנסיונית הכוללת לרף שכר המינימום במשק, עבור אוכלוסייה מובחנת העומדת במבחני תרומה למדינה ולחברה — בדגש על מיצוי כושר עבודה היסטורי ושירות לאומי או צבאי.

תרומה כפולה: מודל זכאות המבוסס על שוויון חובות

זכאות להשלמת פנסיה בכבוד

שירות לאומי/צבאי

של המבקש או של דורות ההמשך.

מאמץ תעסוקתי

70% משנות העבודה הפוטנציאליות.

מבחן הכנסה

הכנסה פסיבית מתחת לשכר מינימום.

שלושה תנאים מצטברים המבטיחים כי משאבי המדינה ינותבו למי שעבד, שירת ותרם.

תנאי 1: מבחן הכנסה וביטול "קנס התעסוקה"

נספר במבחן ההכנסהאינו נספר
הכנסה פסיבית — פנסיות, נדל"ןנמדדת כנגד שכר המינימום
הכנסה מעבודה אקטיביתלא תיפגע בזכאות

כיום, קשיש המשתכר מעבודה מאבד 60% מקצבת ההשלמה שלו. אנו נבטל את התמריץ השלילי: הכנסה מעבודה נוכחית לא תיפגע בזכאות — כדי לעודד תעסוקת מבוגרים ולאפשר להם להמשיך לתרום מניסיונם.

תנאי 2: מיצוי כושר השתכרות היסטורי

29.4שנות עבודההוכחת עבודה רציפה בארץ, או בארץ המוצא לעולים, מתוך 42 שנות השתכרות פוטנציאליות (גיל 25 עד 67)

קריטריון מחמיר המייצר אבחנה ברורה: התוכנית מיועדת למי שקם בבוקר ועבד כל חייו, ושוללת זכאות מאוכלוסיות שבחרו מרצון שלא להשתלב בשוק העבודה.

תנאי 3: תרומה לביטחון המדינה וחוסנה

הזכאות מותנית בשירות צבאי או לאומי־אזרחי של המבקש או צאצאיו — מבוטח/ת, ילדים או נכדים, אחד או יותר.

מנגנון זה מכליל עולים מבוגרים ונשים מסורתיות שמשפחתם נושאת בנטל, וגורע אוטומטית אוכלוסיות שלמות הבוחרות להתבדל מן החובות הלאומיים.

אחריות תקציבית: מסנן הזכאות הלאומי

  1. 831,800פנסיונרים בישראל.
  2. 202,000נזקקים להשלמת הכנסה מחמת עוני.
  3. כ־150,000נותרו לאחר הפעלת מבחן השירות — סינון אוכלוסיות שאינן משרתות.
  4. 197,129 זכאים בלבדלאחר הפעלת מבחן 70% תעסוקה, והכללת בעלי פנסיה זעירה.
הצעות פופוליסטיות רוחביותתוכנית בית ישראל
עלות שנתית28 מיליארד ש"ח4.14 מיליארד ש"ח

התיקון ההיסטורי: משבר עולי חבר העמים

‎82%‎שיעור בעלות על דירה בקרב ותיקיםגיל 75+
‎28%‎שיעור בעלות על דירה בקרב עולי חבר העמיםגיל 75+

גל העלייה הגדול של שנות ה־90 הביא עמו עובדים בני 40–50. הם עבדו ברציפות בעבודות כפיים ותעשייה, אך הגיעו לפרישה ללא שנות צבירה מספיקות בישראל וללא פנסיה ממעסיקים טרם 2008. הכנסתם נשענת כמעט 100% על קצבאות.

החרם הגאופוליטי: משבר הפנסיות הרוסיות

כספי פנסיה מרוסיה ← סנקציות בינלאומיות (Gazprom Bank) ← קשישים בישראל, שהכנסתם 28–40 דולר בחודש.

הקפאה מלאה

רוסיה הקפיאה לחלוטין את העברת תשלומי הפנסיה לעולים מאז פרוץ המלחמה.

חוב מצטבר

של למעלה מ־32 מיליון דולר.

מחיר אנושי

כ־900 קשישים זכאים כבר הלכו לעולמם מאז תחילת המשבר, מבלי לקבל את כספם.

הפתרון הציוני: ריבונות וניתוק התלות

  1. המחאת זכותעולה מעביר את זכות התביעה העתידית מול רוסיה למשרד האוצר.
  2. השלמה מיידיתהמדינה משלימה מיידית את הכנסת העולה לשכר מינימום, ללא תלות ברוסיה.
  3. קיזוז עתידיכשהסנקציות יוסרו, הכספים מרוסיה יוזרמו ישירות לקופת המדינה לקיזוז עלויות.

ישראל לא תפקיר את אזרחיה לגחמות מדינות זרות. אנו מחליפים את התלות בתשלומי חוץ חסרים במעטפת רווחה ישראלית איתנה.

שחיקה אקטוארית: הוצאה יורדת עם הזמן

2026 — 4.14 מיליארד ש"חשנת הפעלה מרבית
2030 — 3.1 מיליארד ש"חתחילת השפעת דור החוסכים
2035 — 1.8 מיליארד ש"חמעבר המאסה הקריטית לפנסיות חובה
2040+ — 0.6 מיליארד ש"חהתייצבות על מקרי קצה בלבד

התוכנית תעוגן בחוק יסוד כהוראת שעה היסטורית, אשר כל הארכה או הרחבה שלה תחייב רוב מיוחד של 80 חברי כנסת — למניעת פופוליזם.

השפעה מאקרו־כלכלית: מנוע צמיחה למשק המקומי

  1. השלמת הכנסה לקשישיםנטיית צריכה שולית של 100%.
  2. הזרמת הון למשק המקומירכישת תרופות, מזון וחשמל מעסקים מקומיים.
  3. חזרה לקופת המדינהגביית מסים עקיפים ומע"מ, והפחתת העומס ממערכת הבריאות.

חובה מוסרית המבוצעת באחריות כלכלית מוחלטת. מדינת ישראל דואגת למי שהיה שותף בבנייתה ובהגנתה.

מקורות המימון

נספח מדיניות אסטרטגי — פירוט מקורות המימון הייעודיים להבטחת קצבת המינימום לאזרחים ותיקים תורמים, ללא יצירת בור תקציבי. אחריות לאומית. צדק כלכלי. שוויון בנטל.

מקור מימון א': מיקוד כלכלי חכם

הקטנה מדורגת של קצבת הזקנה לבעלי הכנסות פסיביות גבוהות.

תנאי הסף

החוק חל אך ורק על מי שהכנסתו החודשית נטו שלא מעבודה עולה על 30,000 ש"ח.

ההיגיון הערכי

מיקוד הקצבה האוניברסלית אך ורק במי שבאמת זקוק לה, והפסקת המימון העודף מקופת המדינה לבעלי הון פסיבי.

הגנה על ציבור העובדים

אין פגיעה בתמריץ להמשיך לעבוד. קשיש המשתכר מעבודה אקטיבית לא ייפגע, כחלק ממדיניות עידוד התעסוקה.

מקור מימון ב': שוויון בחובות

שלילת הזכאות לקצבת אזרח ותיק מאוכלוסיות שאינן משרתות.

הקצבה תישלל מאדם אשר לא שירת בעצמו בשירות צבאי או לאומי, ובנוסף אף אחד מילדיו או נכדיו לא שירת בצה"ל או בשירות הלאומי.

זהו יישום מעשי של מדיניות הסנקציות על אי־שירות: התניית ההטבות הסוציאליות של מדינת ישראל בנשיאה בנטל הביטחוני והחברתי, תוך מתן פתרון הוגן לעולים ולאוכלוסיות מבוגרות שדור ההמשך שלהן תורם, משרת ונושא בנטל.

החוזה החברתי החדש: כך נממן עתיד בכבוד למשרתים

אחריות חלוקתית

ביטול תשלומי קצבאות לבעלי הון פסיבי — הכנסה שלא מעבודה מעל 30,000 ש"ח. המדינה אינה מסבסדת את מי שאינו זקוק לכך.

אחריות לאומית

ביטול קצבאות למשתמטים שכל שושלתם — הם, ילדיהם ונכדיהם — נמנעת באופן מוחלט משירות צבאי ואזרחי.

התוצאה: מימון מלא לתוכנית "פנסיה בכבוד", הפניית משאבי המדינה בחזרה לאזרח העובד, המשרת והתורם — ללא הגדלת הגירעון.