תוכנית מתאר אסטרטגית לפיתוח עירוני, תשתיות לאומיות והתיישבות — עיצוב גבולות המדינה מחדש באמצעות בינוי, בחזון של 30 השנים הבאות.
התשתית מקדימה את ההתיישבות ומאפשרת אותה, ולא להפך.
האבחון: כשל מבני בהיצע הדיור
מדינת ישראל, מהצפופות בעולם ועם ריבוי טבעי מהגבוהים ב־OECD, מתמודדת עם מחסור שנוצר עקב מחנק קרקעות ממשלתי באזורי הביקוש.
הפער המצטבר והיעדר עתודות קרקע זמינות הם המנוע המרכזי למחירי הדיור. היצע הדירות קשיח, והוא פונקציה של החלטות הממשלה.
פרדוקס הפריפריה: שבירת מעגל "הביצה והתרנגולת"
חקלאות כבר לא מספיקה להתיישבות. דרישות התעסוקה המודרנית הן שתיים: יוממות מהירה לערי המרכז, ובניית מסה קריטית מקומית.
הפרדוקס המשתק
- אין תשתיותכי "אין הצדקה כלכלית".
- אין התיישבותכי אין תשתיות מהירות.
- התוצאהסטטוס קוו של היעדר אחיזה מחוץ למרכז.
כדי לאפשר יוממות בהיקפי ענק עד להיווצרות המסה המקומית, נדרשת תשתית נסיעה אולטרה־מהירה.
הפרדיגמה החדשה: תשתית מקדימה התיישבות
במקום פיתוח ריאקטיבי להקלה על מצוקה, הממשלה תיזום אקט מקדים וצופה פני עתיד, המתוכנן ל־30 השנים הקרובות.
| המודל הישן | המודל הריבוני | |
|---|---|---|
| נקודת הפתיחה | גידול אוכלוסייה | תכנון ל־30 שנה |
| השלב הבא | פקקים ומצוקה | תשתיות ענק (PPP) |
| ואז | תכנון בדיעבד | אכלוס מהיר |
| התוצאה | תשתיות אטיות | שגשוג וביזור |
ביצוע מואץ של רשת תשתיות תחבורה תוך 15–20 שנה.
התאמת תוכניות המגורים הארציות לקווי המתאר החדשים.
ארכיטקטורת רשת התחבורה: "הסולם לפריפריה"
רכבת אולטרה־מהירה מקריית שמונה עד אילת, לאורך כביש 90.
חיבורי רוחב של כבישים 5 ו־57, והרחבת הרכבת לירושלים ולים המלח.
חיבורי רוחב בתקן 250 קמ"ש לחיפה ולכרמיאל.
חיבור רוחבי משלים מאשקלון עד אגן ים המלח.
הציר המזרחי: עורק החיים של ישראל החדשה
שדרוג כביש 90 — הקמת פרוזדור תשתית לאומי רציף מקריית שמונה ועד אילת.
מסלול ייעודי ומגודר לרכבים אוטונומיים בלבד. יעד: 200 קמ"ש.
שינוי תקינה לנסיעה חוקית במהירות 130 קמ"ש לכל אורכו.
נסיעה ללא רמזורים מהקצה הצפוני ועד הדרומי.
חיבור הפריפריה למרכז: שלבי הסולם הרוחביים
תקן 250 קמ"ש. השלמת מסילת כרמיאל–טבריה (טבריה–חיפה ב־20 דקות), ומסילת כרמיאל–קריית שמונה (אצבע הגליל–חיפה ב־20–25 דקות).
שבירת הבידוד ביו"ש. שדרוג כביש 5 מאריאל למעלה אפרים לתקן מהיר, ורכבת מהירה לאורכו — מעלה אפרים לתל אביב ב־30 דקות.
מטרופולין באר שבע. שדרוג ומיגון מסילת אשקלון–באר שבע, השלמת מסילות באר שבע–דימונה–ירוחם, ומסילה חדשה לערד ולים המלח.
ארבעה מטרופולינים חדשים: ביזור מוקדי התעסוקה והמגורים
הנחיית מינהל התכנון לתכנן את גידול האוכלוסייה הצפוי בהתאם לתשתיות החדשות.
- מטרופולין גוש צח"רצפת–חצור–ראש פינה, כבסיס איתן לאצבע הגליל ולגולן.
- העיר מעלה אפריםתהפוך לעיר מטרופולינית, עם יוממות של כ־30 דקות לתל אביב.
- מטרופולין גוש יע"דירוחם–ערד–דימונה, כבסיס לפיתוח צפון הנגב המזרחי.
- השער הדרומי (אילת)עיר בת־קיימא ל־300 אלף תושבים, מבוססת אזור סחר חופשי.
מרכז חדש למדינת ישראל: מלבן מערב השומרון
מיקום: ראש העין — אלקנה — מודיעין עילית, ברדיוס 30 ק"מ מגוש דן.
ייהוד הגליל: שתי ערים חדשות במרכזי הכובד
מניעת רצף טריטוריאלי עוין על ידי ביסוס עוגנים עירוניים של 50,000 תושבים כל אחד, הנסמכים על הרשת התשתיתית.
העיר החדשה במשגב ממוקמת במרובע הגליל התחתון, עם תחנת רכבת ייעודית על מסילת עכו–כרמיאל.
העיר החדשה בחרשים ובהר חלוץ: הבאת מסה יהודית קריטית לאזור מרכזי בגליל העליון.
תיקון עוול ובניית קהילה: יישובים ייעודיים על רשת התשתיות
צורך: תיקון פערים של הון בין־דורי החוסמים רכישת דירה. הפתרון: הקמת יישוב קהילתי המאפשר השתלבות תעסוקתית תוך שימור קהילה. מימון: חידוש משכנתאות בערבות מדינה — 600,000 ש"ח לזוג — ללא מענק ישיר, בעלות תקציבית אפסית למדינה.
צורך: מענה לכ־25 אלף בוגרי צבא שיוצאים לחיים אזרחיים ללא תמיכה. הפתרון: יישוב ייעודי בסדר גודל של עיר קטנה, ליצירת קהילה חדשה. חזון: שילוב עמוק של זהות חרדית, שירות לאומי ואזרחות יצרנית.
חזון למציאות: מתווה "בקעת הירדן תחילה"
ריבונות דה־פקטו = פיתוח עירוני ומסה קריטית + תשתיות תחבורה עתידיות.
ייצוב עוגן מזרחי: בבקעת הירדן ובצפון ים המלח תוחל ריבונות מלאה, שתאפשר פיתוח מואץ — והפיתוח המואץ יעגן את הריבונות במעשים עמידים, לא רק בהצהרות.
התשתית בונה את העיר — העיר קובעת את העובדות — העובדות מבססות את הריבונות.